ראיון עבודה- למה עושים את זה בכלל?

ראיון עבודה הוא למעשה מפגש שמטרתו לקבל אינדיקציות על 3 נושאים:

1.      מה ההתאמה המקצועית לתפקיד
2.       מה רמת המוטיבציה לתפקיד
3.      מה מידת ההתאמה האישיותית של המועמד לתפקיד ולחברה

מה ההתאמה המקצועית לתפקיד:

בראיונות עבודה בדרך כלל סוקרים את הרקע המקצועי של המועמד.
באופן מובן, קו"ח לא מפורטים דיים ורק בשיחה פנים לפנים, עם שאלות מנחות אפשר להבין לעמוק מה עשה העובד בתפקידיו הקודמים.
תמיד ישנם רבדים סמויים וכל מעסיק שם דגש על מרכיבים אחרים בתפקיד בהם הוא היה רוצה להעמיק.
המסגרת של ראיון מאפשרת למראיין לרדת לרזולוציות שמעניינות אותו באופן ספציפי בהקשר לתפקיד הפוטנציאלי, ולברר את טיב הניסיון המקצועי בצורה מדויקת.

מה רמת המוטיבציה לתפקיד:

מעסיק רוצה עובדים מורעלים!!!!
הציפייה הטבעית היא שעובד המתראיין לתפקיד מסוים יגלה התלהבות, רצון עמוק לעסוק בתפקיד ומוטיבציה גבוהה.
צריך להבין-חלק מפונקצית המטרה של המראיין היא לנסות ולנבא מעבר להתאמה המקצועית (כפי שפורט בסעיף הקודם), עד כמה סביר שהעובד יתמיד בעבודתו.
באופן טבעי, סביר שעובד עם מוטיבציה גבוהה יתמיד לתקופה ארוכה יותר בעבודה ובכך הגיוס ייחשב למוצלח יותר והארגון ירוויח עובד יציב.
כל ארגון משקיע בעובדיו ובדגש על עובדים חדשים. נשירת עובדים פוגמת באיכות ויעילות העבודה.

מה מידת ההתאמה האישיותית של המועמד לתפקיד ולחברה:

לפני שנתיים ביקרתי בנציגות ישראלית של חברה רב לאומית. הפגישה נועדה להסביר איזה מין עובד יתאים לחברה, ונאמר לי כך:
לפני 5 שנים שהחברה קמה, חיפשנו עובדים עצמאיים, עם אופי של יזמים, אנדוידואליסטים, מרפקנים, לא אנשים של צוות אלא צוות של איש אחד.
היום החברה הבשילה והפרופיל שמתאים לחברה השתנה בצורה קיצונית.
היום אנחנו מחפשים אנשים שיודעים לעבוד בצוות, שמשתפים פעולה, נוחים לבריות, נעימים, ללא פוליטיקה ארגונית, בלי מאבקי כוח פנימיים ובלי אגו.
כמו שחברה זו הייתה זקוקה בתקופות שונות לסוגי עובדים שונים כך אופי העובד הנדרש משתנה בין:
סוגי התפקידים (למשל עובד מעבדה לעומת איש שיווק), סוג החברה (חברה משווקת/מייצרת/חוקרת/מנטרת/מנהלת ועוד…)
גודל החברה (משלושה אנשים ועד מאות אלפים), המעמד החוקי (ציבורית/פרטית), המקור שלה (נציגות זרה/חברה מקומית) ועוד.
חברות שונות מחפשות אנשים עם מרכיבים אישיותיים שונים.
במהלך הראיון המראיין נעזרת בשתי אינדיקציות מרכזיות:
הראשונה, שאילת שאלות קונקרטיות (למשל חברה שמחפשת עובד עם אופי "יזמי" תשאל "האם העלתה יוזמות והאם הן יצאו לפועל?")
השנייה, קריאה בין השורות. הרבה פעמים אנחנו מספרים על עצמנו לא דרך ה"מה" אלא דרך ה"איך".
רוב השאלות שנשאלות הן שאלות פתוחות שניתן לענות עליהם באין ספור תשובות.
מה המרואיין בחר לענות על השאלה, מה היה הטון, במה המרואיין התמקד וממה הוא התעלם- מלמדות עליו רבות.
האם ההתנהלות הכללית הייתה וכחנית, ביישנית, חברותית או עם כל מאפיין אחר.

במובן זה, גם אתה בעל מוטיבציה גבוהה והניסיון שלך מתאים "בול"- אם לא התקבלת לעבודה כנראה שנחסכה ממך עוגמת נפש.
אם אתה לא מתאים לתפקיד ולמערכת אין טעם, גם לך לעבוד בה.