למה לרשום תרופות ומהו רישום תרופה?

מאת: אילנה צינס, סגנית מנהלת המחלקה לרישום תכשירים רפואיים, אגף הרוקחות, משרד הבריאות.

למה לרשום תרופות ומהו רישום תרופה?
רבים בוודאי שואלים את עצמם: איזה צורך יש במנגנון בירוקרטי לשם רישום תרופות ובשורת פקידים המטרידים את חברות התרופות ועולים כסף למשלם המסים?
התשובה לשאלה זו מורכבת ואנסה להתייחס למספר היבטים של רישום תרופות.
רישום תרופות נועד, בראש ובראשונה, להגן על בריאות הציבור ולהוות מחסום מפני שיווק תרופות לא איכותיות ומסוכנות, מחד גיסא, ולאפשר את שיווקן של תרופות יעילות ובטוחות, מאידך גיסא, ולעתים אף ליזום ולזרז רישום תרופות ייחודיות וחיוניות.
למשרד הבריאות מוגש מידע רב אודות התכשירים השונים, מידע שחלקו הגדול חסוי, ועל משרד הבריאות מוטלת החובה לאפשר שיווק של תרופות יעילות ובטוחות בלבד. גם לרשות הרופאים אין כל המידע הדרוש (שבחלקו, כאמור, חסוי), כדי לשפוט את יעילותן ובטיחותן של תרופות. לכן, הרישום ע"י גוף ממלכתי מאפשר לרופאים לרשום למטופליהם תרופות בביטחון.

הפרמטרים לרישום תרופות
על פי תקנות הרוקחים (תכשירים) התשמ"ו, תרופה תירשם בפנקס התרופות הממלכתי רק לאחר שהוכחה בטיחותה, יעילותה ואיכותה. כל אחד מהפרמטרים האלה מקפל בתוכו עולם שלם.

בטיחות – על מנת להוכיח את בטיחות התכשיר על היצרן לבצע שורת ניסויים פרה-קליניים, היינו ניסויים בבעלי חיים מסוגים שונים, כדי לוודא שהתרופה אינה רעילה ושאין לה תכונות קרצינוגניות, מוטגניות וטרטוגניות. עליו גם להראות בטיחות לגבי חומרי הפירוק של התרופה. רק לאחר מכן ניתנת לו הרשות להתחיל בניסוי התרופה על בני אדם, במגבלות המתחייבות.

יעילות – יעילות התכשיר מוכחת ע"י ניסויים קליניים בבני אדם. ביצוע הניסויים נעשה רק לאחר שמתקבלים אישורים מוועדת הלסינקי. בניסויים נמדדת יעילות התרופה ע"י מדדים אובייקטיבים, במידת האפשר, וכן נבדקות תופעות הלוואי של כל תכשיר. חלק מהניסויים חייבים להיות כפולי סמיות (double blind) במספר גדול של חולים. לניסויים אלה מספר שלבים, כאשר מספר המשתתפים בשלבים הראשונים מצומצם, ומתרחב והולך בהמשך, ככל שהנתונים המצטברים מתרבים.

הניסויים הנדרשים הם בהיקף שונה, בהתאם להתוויות התכשיר ולגודל האוכלוסייה שתיחשף אליו. בתכשיר למחלה נדירה מסתפקים, מן הסתם, בניסויים בהיקפים קטנים יותר מאשר בתרופה חדשה לטיפול במחלה נפוצה כמו יתר לחץ דם, שתינתן למספר רב של חולים.

כל נתוני הבטיחות והיעילות נדונים בוועדות של משרד הבריאות, שיושבים בהם רוקחים ורופאים בעלי מומחיות בתחומים שונים. הם שוקלים את התועלת הצפויה מהתכשיר לעומת הנזק שעלול להיגרם מתופעות הלוואי שלו, תוך התייחסות לאופי התכשיר ולמגוון התרופות שכבר קיימות לאותן מטרות. יש לציין, כי בתרופות מיבוא מתייחסים גם למידע באילו מדינות נוספות נרשם התכשיר. אם הנתונים מספקים, מאשרים את התרופה, ובמידת הצורך נקבעות מגבלות לשימוש בה, כגון מגבלות גיל, התוויות-נגד במצבים מסוימים ועוד.

איכות -הגוף המופקד על היבט האיכות של תרופה הוא המכון לביקורת ולתקנים של חומרי רפואה של משרד הבריאות. על היצרנים להגיש למכון את כל הפרטים הנוגעים לחומרי הגלם של התרופה, שיטות הייצור, חומרי הפירוק ורמתם המקסימלית, נתוני יציבות ועוד. בנוסף, על היצרן לעמוד בדרישה של קיום תנאי ייצור נאותים (GMP), כפי שמתחייב ע"י רשויות הבריאות בכל העולם וכן ע"י ארגון הבריאות העולמי (WHO). כאשר משתכנעים במכון שהתכשיר ראוי לשיווק מבחינת האיכות, מוציאים לו תעודת איכות.

תכשירים גנריים
סוגיה נפרדת ברישום תרופות היא זו של תכשירים גנריים[1]. שיווק תרופות גנריות מוזיל את מחירי התרופות בעשרות אחוזים ומאפשר את שימושן ע"י חולים רבים יותר.

מכיוון שהמרכיב הפעיל בתכשיר הגנרי כבר מוכר והוכח כיעיל ובטוח, על יצרן תכשיר גנרי להגיש תוצאות של ניסוי קליני, שמטרתו להראות כי התכשיר הנו ביו-אקוויוולנטי לתכשיר הסטנדרד, כלומר, שאין ביניהם הבדלים מובהקים בקצב ובשיעור הספיגה הסיסטמית של החומר הפעיל. כן מתבצעת השוואת תופעות הלוואי במתנדבים שקיבלו הן את תכשיר הסטנדרד והן את התכשיר הגנרי. אם אכן הוכחה זהות ביולוגית לתכשיר הרשום, התכשיר הגנרי נרשם על פי נתונים אלה והוא "בר תחליף", כלומר יכול להינתן במקום תכשיר הסטנדרד, על פי סעיף 27(ב) לפקודת הרוקחים[2].

ישנם מקרים בהם יצרן מבקש לרשום תכשיר גנרי, וברשותו נתונים קליניים ובטיחותיים לתכשיר, שאינם השוואתיים לסטנדרד. התכשיר יירשם על סמך נתונים אלה, במידה ונמצאו מספקים. תכשיר שנרשם על סמך נתונים אלה – איננו "בר תחליף", כפי שהוזכר לעיל.

עלונים
תהליך רישום התכשיר כולל גם התייחסות לעלונים, ומושקעים זמן ומאמצים רבים ביצירתם של עלונים הן לרופא והן לצרכן.

עלונים לרופא – בהם מצוי כל המידע המפורט והעדכני ביותר הדרוש לרופא בבואו להחליט להשתמש בתרופה בחולים. המידע כולל מנגנון פעולה (אם ידוע), פרמקוקינטיקה, התוויות והתוויות-נגד, אזהרות, כולל שימוש בתקופת ההריון וההנקה, שימוש בילדים, קשישים או חולים בעלי ליקויים בתפקוד במערכות שונות של הגוף, תופעות לוואי ותגובות בין-תרופתיות, מינונים ועוד. עלון זה משמש גם רוקחים רבים המבקשים מידעכדי לייעץ לחולים. על כן, בעת רישום תרופה חדשה, אנו מחייבים פרסום עלון זה לכל הצוותים הרפואיים.

עלון לצרכן – מצורף לאריזת התכשיר והוא מיועד לספק לצרכן מידע על התכשיר והשימוש הנכון בו. הוא כולל פעילות והתוויות-נגד, אזהרות, מצבים בהם יש להיוועץ ברופא, תגובות בין-תרופתיות, תופעות לוואי ואופן השימוש. העלון חשוב במיוחד בתרופות הנמכרות ללא מרשם רופא.

שם התכשיר
הרישום כולל גם בדיקת שם התכשיר. לעתים מחייבים יצרן לשנות את שם התכשיר, כאשר הוא דומה לתכשיר קיים ועלול לגרום לטעויות. כאן יש לציין הסתייגות לגבי תכשירים חיוניים וייחודיים, המיובאים בכמויות קטנות: בתכשירים אלה אין אפשרות לשנות שם ואריזה לכמויות הקטנות המשווקות בארץ. במקרים אלה, כדי לאפשר גם לחולים בארץ לקבל את הטיפול, מתירים לשווק את התכשיר באותו שם בו הוא משווק בכל העולם.

לאחר רישום התכשיר
רישום התכשיר אינו מהווה סוף פסוק במעורבותו של משרד הבריאות, ומעורבות זו נמשכת כל עוד רישום התכשיר בתוקף וכל עוד הוא משווק.
על היצרנים חלה החובה לדווח על תופעות לוואי חריגות המדווחות בארץ ובעולם, ולפי הצורך, עליהם החובה לעדכן גם את העלונים.
כאשר מתבצעים שינויים הנוגעים לאיכות התכשיר מבחינת שיטות ייצור, חומרי גלם, חיי מדף וכו' – גם על כך יש לדווח ולקבל אישור מוקדם מהמכון לביקורת ולתקנים של חומרי רפואה.
כמו כן עליהם לדווח בכל מקרה שבו יש אצווה פגומה שצריך למשכה מן השוק.

מפעם לפעם מבקשים היצרנים להרחיב התוויות של תכשיר, ומגישים נתונים קליניים בהתאם.
אם הנתונים אכן תומכים בבקשה – ניתן אישור הרחבה. ישנם גם מקרים, אם כי הם מעטים, של צמצום התוויה.

משרד הבריאות מקיים מעקב אחר המידע המתפרסם אודות התכשירים הרשומים או הדומים להם, הן בעיתונות המקצועית והן ע"י רשויות הבריאות בעולם, בעיקר בכל הנוגע לבטיחות התכשיר.
במקרים חמורים דואג משרד הבריאות לכך שיישלחו לרופאים ולצוותים הרפואיים מכתבים הכוללים את המידע החדש והאזהרות המתחייבות, או אף מחליט על הפסקת שיווקה של תרופה.
המכון לביקורת ולתקנים של חומרי רפואה בודק אצוות של תכשירים מיבוא, כדי לוודא שהתרופות הנכנסות אינן פגומות ועומדות בכל הקריטריונים שנמסרו בעת הרישום ועל סמך זה אושרו, כמו כן מבצע המכון בדיקות אקראיות לתכשירים מתוצרת הארץ ומפקח על מעבדות הביקורת של המפעלים.

מאגר התרופות אתר האינטרנט
באתר האינטרנט של אגף הרוקחות ניתן למצוא את התרופות הרשומות בפנקס ואת ההתוויות שלהן אושרו.
כמו כן מתפרסמת רשימה מרוכזת של התרופות שנרשמו בחודשים האחרונים וכן תרופות שהתוויותיהן שונו.

בתוך זמן קצר אנו מתעתדים להעלות למאגר התרופות גם קישור לעלונים לצרכן ולרופא.
פרויקט זה נמצא בתחילתו, ובשלב ראשון מספר העלונים יהיה מצומצם, אך הוא ילך ויגדל באופן הדרגתי.

מידע נוסף שיימצא בעתיד כחלק ממאגר התרופות הוא הבסיס ששימש לרישום תכשיר גנרי:
אם על סמך נתוני זמינות ביולוגית ואם על סמך נתונים קליניים השוואתיים או אחרים.

כבר היום אנו מקבלים משוב חיובי מרוקחים ורופאים המשתמשים באתר, בצד הערות והארות.
נשמח לקבל משוב מכולכם.

כתובתנו:   http://www.health.gov.il
← לפרטים על קורס רישום הקרוב במכללה הביו-רפואית לחץ כאן. →

[1]תכשיר גנרי – תכשיר המכיל חומר פעיל בכמות זהה ובצורת מינון דומה לתכשיר שכבר רשום בפנקס.
[2]בתכשירים שבהם מדידת הספיגה הסיסטמית איננה רלוונטית – כגון במשאפים – יש לבצע ניסויים קליניים
 השוואתיים לסטנדרד.